בלי מסיכות להיות מי שאנחנו באמת

"לא חיים קצרים נתנו בידנו, אלא אנחנו במו ידנו מקצרים אותם" (סנקה) מכירות את ההרגשה, שהשבוע עדיין לא התחיל ואתן כבר מחכות לסופו. כאילו יש יומיים לחיות ובשאר רק לסמן וי. ואז, כשמגיע שישי שבת, המשפחתיות כל כך אינטנסיבית ואת רק מחכה לשקט שבחזרה לעבודה. וברקע המחשבה: "רק רציתי לעצמי יותר מהחיים"... הפחד לרצות יותר מהחיים הרצון בכך מתעורר בדרך כלל כשאת מגיעה לצומת דרכים או בכל עשור. את תוהה האם זה מה שיש לחיים להציע לך. בנקודה זו את מרגישה קטנה ובינונית, לא יודעת איך הגעת למצב הזה. את כל הזמן כועסת, חסרת סבלנות ואפילו מרגישה שהלב שלך ריק. את רוצה יותר לעצמך אבל מפחדת ולכן אומרת לעצמך להפסיק להתלונן, לקבל את החיים ככה. עצרי כאן – הפעם תחליטי לעשות את הצעד ולבחור בעצמך. לכל אחת מגיע יותר ולכל אחת יש את היותר שלה. אצלך זה יכול להתבטא בתא המשפחתי, אצל אחרת בקריירה. אולי את רוצה לכתוב ספר, ללכת לים פעם בשבוע, לחזור להיות קשובה לעצמך ולגופך, לאכול בריא, להיות עצמאית כלכלית, לחזור לרקוד, להכניס שוב את השמחה לחייך, לזוגיות ולילדים. כן, יש אתגרים, אך את יודעת להתנהל מולם, יודעת מה עושה לך טוב – את בוחרת בעצמך! חיי את הרגע החיים הם כאן ועכשיו. בני את חייך מתוך מה שגורם ללב שלך לחייך עכשיו. חשבי מה משמח אותך והכניסי זאת לחייך, לעבודה, לזוגיות, למשפחה לילדים לעצמך. בראי את מציאות חייך. כולנו חיים וחווים אתגרים, קושי וכאב, אך התקווה היא בחירה. אני מבטיחה לך – מדי יום אני נפגשת בקשיים שלי ובקשיים של נשים אחרות, וכל פעם אני רואה איך הפלא מתרחש, איך מתוך הכאב הגדול הן צומחות וממשיכות הלאה. האמיני תמיד ומול כולם, שאת ראויה לכל הטוב והשפע שהעולם מציע לך. צרי את יומך ובראי את מציאות חייך. עכשיו, קחי נשימה עמוקה, עצרי להתבוננות קצרה ובדקי עם עצמך: מה הוא ה"הלוואי" שאת רוצה שיכניס שמחה לחייך? איזו פעולה, קטנה כגדולה, את יכולה לעשות כבר עכשיו, שתכניס שקט פנימי ושלווה לחייך? העניקי לעצמך במתנה 'מדריך לשקט פנימי ושמחת חיים ממגנטת